המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין יוסף רועי אטיאס

מקרה שהיה, כך היה: אדם נהג בפראות עם רכבו וכמעט היה מעורב בתאונת דרכים עם שוטר. האחרון, ביקש לעכב את אותו נהג שנהג בחוסר זהירות. המקרה התפתח עד כדי מרדף ומעצר אלים. אותו נהג שנהג בחוסר זהירות, הועמד לדין והורשע. ערעורו, הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. מה האחרון קבע? על כך – במאמר שלהלן.

למען הסדר הטוב, מדובר בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, כאשר הערעור מופנה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הרכב השופטים: ר' יעקובי; מ' בר-עם; ו-א' רון), במסגרת ע"פ 50986-01-18, מיום 14.2.2018. בפסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג' סקפה שפירא), בת"פ 57638-07-15 [פורסם בנבו], מיום 5.12.2017.

פסק הדין מושא המאמר:

בפסק הדין שניתן בערעור של הנהג שתואר מעלה (רע"פ 2423/18 אוריאל עוזרי נ' מדינת ישראל), מדובר בבקשת רשות ערעור על פס"ד מחוזי, אשר דחה את ערעור המבקש על הכרעת דינו של בימ"ש שלום, אשר הרשיע את המבקש בעבירה של איומים (המבקש זוכה מחמת הספק, מביצוע עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות).

עובדות המקרה

נגד המבקש הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, המייחס לו תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

כתב האישום, עסק באירוע שבמסגרתו, המבקש ניסה להימלט משוטר, לאחר שזה העיר לו על צורת נהיגתו. השוטר כרז לו לעצור והמבקש ניסה להימלט. לאחר מכן, כאשר הוא נעצר, הוא ניסה לנהוג באגרסיביות נגד השוטר ואף ניסה שוב לברוח מהמקום. כמו כן, לפי כתב האישום, הוא נהג באיומים כלפי השוטר במקום, בעת שאמר לו אמירות כגון – "אני אשיג אתכם, אשיג את המשפחות, יודע איפה אתם גרים, זה הסוף שלכם".

בתאריך 5.12.2017, הורשע המבקש, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירה של איומים. בית משפט השלום זיכה את המבקש, מחמת הספק, מביצוע עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. ביום 11.12.2017, גזר בית משפט השלום את דינו של המבקש והטיל עליו 4 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירת אלימות נגד הגוף מסוג פשע; 2 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירת אלימות נגד הגוף מסוג עוון או עבירת איומים; קנס בסך 750 ₪ או 9 ימי מאסר תחתיו.

המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, המכוון כלפי הרשעתו בדין בעבירת האיומים. לטענת המבקש, מדובר בפרשנות סבירה של דבריו. לפיכך, לגרסתו של המבקש, שגה בית המשפט כאשר פירש את המשפט כאיום לפגוע במשפחות השוטרים. בית המשפט המחוזי הטעים, כי לא מצא טעות בקביעת הממצאים העובדתיים ובמסקנותיו המשפטיות של בית משפט השלום, אשר מצדיקה את התערבותו.

טענות המבקש:

ביום 14.2.18, הוגשה בקשת רשות ערעור על ידי המבקש, לבית המשפט העליון. הלה טען כי יש להפוך את החלטת בית המשפט המחוזי והשלום. בין היתר, טען כי ישנן סתירות רבות בעדויות של השוטרים שהיו במקום וכן העלה עוד טענות רבות.

עמדת בית המשפט:

בקשה זו נותחה על ידי כבוד השופט א' שהם. האחרון שב על ההלכה הנושנה, לפיה רשות ערעור "בגלגול שלישי" "תינתן במשורה והיא שמורה למקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה ציבורית רחבת היקף, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים להליך; או למקרים בהם מתעורר חשש מפני עיוות דין מהותי או אי-צדק שנגרם למבקש".

בשים לב למבואר עד כה, בית המשפט העליון דחה את הבקשה של המבקש וקבע כי מדובר בסוגיה שאין בה כל עניין ציבורי או משפטי. כמו כן, קבע בית המשפט העליון כי אין להתערב בממצאים שנקבעו בערכאות הנמוכות יותר. לסיכום, נקבע כי בדין הורשע המבקש בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום ולא נמצא כל בסיס להתערב בהרשעתו.

לסיכום:

לא פשוט לערער על פסקי דין, על אחת כמה וכמה, בגלגול שלישי. בכלל, רצוי מאוד לשמור על שפה ראויה ולנהוג בזהירות. כך או אחרת, עדיף תמיד להימנע מעימותים עם שוטרים.