אלימות נגד חסרי ישע היא נושא מצער, שעוסק במקרים של אלימות כלפי אנשים שאין ביכולתם להגן על עצמם, כפי שיכול לפעול אדם מן השורה. במאמר שלהלן נסקור לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות, מספר נושאים: מי מוגדר כחסר ישע, אלו סוגי אלימות מופנים כלפי חסרי ישע וכן מהי חובת הדיווח, ענישה ודרכי התמודדות, בעת חשד לאלימות כנגד חסר ישע.
כבר בפתח הדברים נבהיר, כי המאמר שלהלן אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ורצוי להיוועץ בעו"ד באופן פרטני.
מי מוגדר בתור חסר ישע:
החוק להגנה על קטינים וחסרי ישע, הוא למעשה תיקון 26 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). לפי החוק, חסר ישע מוגדר בתור מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או כל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו. מהסיבות המפורטות, האוכלוסיות הנכללות תחת סעיף זה, הן אלו החולים במחלה נפשית או התפתחותית, קשישים (בעיקר סיעודיים), קטינים, אנשים נכים פיזית שאינם יכולים להגן על עצמם ועוד.
הגדרת אחראיים לאדם חסר ישע:
החוק מגדיר שלושה סוגים של אחראים לאדם המאופיין כחסר ישע והם: הסוג הראשון – הורה או אפוטרופוס האחראי על צרכיו הבסיסיים. אפוטרופוס ימונה לקטין כאשר להוריו לא קיימת מסוגלות הורית וכמו כן, ימונה גם לקשישים. הסוג השני הוא בן משפחה שאינו קטין ואינו חסר ישע. בקטגוריה זו נכללים גם בני זוג, ילדים (בגירים), אחים, דודים וכדומה. הסוג השלישי הוא אדם המתגורר עם חסר הישע ומתקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות. לדוגמא – מטפל קבוע, אחיות בבית אבות סיעודי וכו'.
סוגי אלימות כנגד חסרי ישע:
אלימות כנגד קבוצה מוחלשת זו מתבטאת במספר דרכים נפוצות:
פיזית – פגיעה בחסר ישע בצורה פיזית כמו מכות, השלכת חפצים, טלטול וכדומה. כל אלו – בידיעה שאין לחסר הישע יכולת להתגונן. איומים יכולים למנוע ממנו לספר על כך ולפעמים גם אין ביכולתו לעשות זאת.
פסיכולוגית – זאת על ידי השפלה חוזרת, התנהגות בזויה ופגיעה בכבודו. מאחר ומדובר באדם אשר נושא משא כבד בהיותו בעל מגבלה, אזי פגיעה פסיכולוגית משפיעה עליו בצורה חמורה.
הזנחה – לרוב, מדובר בהזנחה מצד גורמים מטפלים ו\או אפוטרופוסים של חסר הישע. הזנה זו מתבטאת באי סיפוק התרופות הנחוצות, אי דאגה לצרכיו החיוניים של המטופל וחוסר התייחסות.
התעללות מינית – תוך שימוש בניצול הליקוי של חסרי הישע ותלותם, או חולשתם הפיזית או השכלית.
ענישה במסגרת עבירות של פגיעה בחסר ישע:
אלימות והתעללות נגד חסרי ישע הינה עבירה פלילית. כאמור, סימן ו'1 לפרק י' בחוק העונשין מתייחס באופן ספציפי לקטינים וחסרי ישע ומגדיר ענישה מחמירה במקרים כאלו. לדוגמא, כאשר מדובר בתקיפה שכתוצאתה נגרמה חבלה חמורה, תוקף יקבל 7 שנות מאסר לעומת אחראי, שאותו ידונו על 9 שנות מאסר. אגב, סימן ו'2 לחוק העונשין, מחריג את אוכלוסיית הזקנים, אלו שאינם מוגדרים חסרי ישע ואינם סיעודיים. אך התופעה החברתית הנוגעת לפגיעה בהם, מחייבת התייחסות נפרדת למצבם ולכן חוק העונשין מגדיר ענישה מחמירה בגין אלימות כלפי קשישים.
חובת הדיווח:
הפרק העוסק בפגיעה בחסרי ישע, מגדיר גם כעבירה פלילית, הפרה של חובת דיווח במקרה שקיים חשד לפגיעה בחסר ישע. דהיינו, מי שנמנע "כך סתם" מלדווח על חשד לפגיעה בחסר ישע, עונשו יעמוד על 3 חודשי מאסר. עם זאת, אנשי מקצוע אשר עוסקים בטיפול בקטינים וחסרי ישע, מחויבים בחובה מוגברת. משכך, הם מחויבים ביתר שאת לדווח לרשויות אם קיים יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע. העונש במקרים אלו חמור אף יותר והוא עומד על 6 חודשי מאסר בפועל.
דרכי ההתמודדות בעת חשד לאלימות נגד חסרי ישע:
במידה וקיים חשד נגדך לאלימות נגד חסרי ישע, חשוב לזכור כי מדובר בעבירה פלילית אשר מוכרת כחמורה במיוחד, הן ברמה המשפטית והן ברמה הציבורית. אישום בגין עבירה כזו הוא בעל קלון גדול ולכן, חשוב להיוועץ בעו"ד פלילי המתמחה בתחום.
במקביל, אם אתה נמצא בצד השני של הסקלה, דהיינו – אדם קרוב אליך חווה פגיעה שכזו בעודו מוגדר כחסר ישע, אזי מלבד מעטפת הטיפולים הפסיכולוגיים, יש להיצמד לעו"ד משפחה המתמחה בנושא, לשם הכוונה בתהליך הגשת התלונה וליווי בהמשך התהליך.
סיכום:
בשל רגישותו הרבה של הנושא, קיים צורך בעו"ד המתמחה בתחום ובדגש על עו"ד לענייני משפחה במקרים שבהם הפגיעה או האלימות נעשתה בין בני משפחה או מי שאמון על טיפול בחסר הישע. שכן, מעבר לידע משפטי, כאן יש צורך בהחלת הסיטואציה והכרה באופן הטיפול הנוגע לאותם חסרי ישע בעודם מיוצגים בבית המשפט.