ניהלת משפט פלילי, בית המשפט מצא כי אתה אשם בעבירה. עתה, ייפתח השלב הבא במשפט, והוא שלב הטיעונים לעונש, שבמסגרתו תינתן לך אפשרות לשכנע את בית המשפט להקל בעונשך, או בשיעור הקנס או הפיצוי שיוטל עלייך. עם זאת, לבטח תרצה לדעת כיצד מתנהל שלב הטיעונים לעונש. לשם כך המאמר שלהלן.
מה העונש שבית המשפט יכול להטיל עליי?
בישראל העונשים הם עונשי מקסימום, כלומר: בית המשפט יכול להטיל עונש מקסימאלי שקבוע בחוק. העונש המקסימלי לעבירה, קבוע בכל עבירה ועבירה. לדוגמא: העונש על ביצוע עבירת גניבה עומד על שלוש שנות מאסר כעונש מקסימום. העונש על תקיפה סתם עומד על שנתיים. העונש על עבירת הריגה, הוא 20 שנות מאסר.
עונש המקסימום, מתייחס בדרך כלל לעונש של מאסר, אך מאסר הוא בעצם העונש החמור ביותר שבית המשפט יכול להטיל על עבירה (כאמור- עונש מקסימלי), שכן מעבר לעונש מאסר יכול בית המשפט להטיל על נאשם עונש מינימאלי בדמות: קנס, עבודות לתועלת הציבור, פיצויים לקורבן, וכן גם מאסר בעבודות שירות (זאת רק כאשר מוטל מאסר לתקופה של עד חצי שנה. אז, ניתן להמיר את המאסר לעבודות שירות).
כיצד נקבע העונש בהליך הפלילי?
חוק העונשין, התשל"ז- 1977 מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט בהליך פלילי, בשלב הטיעונים לעונש. מטרת דיני הענישה בישראל, היא ליישם עיקרון הנקרא "עיקרון ההלימה". כלומר, שהעונש יהיה הולם את מעשה העבירה. כדי לקבוע מהו עונש הולם, מתווה החוק לבית המשפט, את הדרך להכריע בדבר העונש הראוי.
כדי להכריע מהו העונש הולם לנאשם, בית המשפט צריך לקבוע שלושה דברים:
השלב הראשון הוא קביעת מתחם ענישה, כלומר מהו המתחם שבמסגרתו קיים העונש ההולם בנסיבות העבירה. לדוגמא, מתחם יכול לנוע בין קנס כספי לבין מאסר של חודש. בסיטואציה כזו העונש החמור במתחם הוא המאסר, העונש הקל ביותר במסגרת המתחם יהיה קנס.
השלב השני הוא בחינה של נסיבות שלאורן ניתן לסטות מן המתחם: כלומר, לאחר שבית המשפט קבע מהו מתחם הענישה הראוי לנאשם בנסיבות התיק, הוא יבחן האם יש מקום לסטות מן המתחם לחומרא או לקולא. החוק מקנה לבית המשפט סמכות לחרוג ממתחם הענישה לקולא כאשר יש סיכוי גבוה שהנאשם עשוי להשתקם אם יקלו בעונשו. מנגד, המחוקק גם מקנה לבית המשפט סמכות לסטות ממתחם הענישה לחומרא, אם קיימות נסיבות שלאורן חשוב להחמיר בעונש עם הנאשם. לדוגמא, כאשר מדובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד של עבירות אלימות, וקיים חשש שהוא עתיד לחזור שוב על עבירות דומות.
כדי לשכנע את בית המשפט לסטות ממתחם הענישה לטובת הנאשם, ולהראות כי קיים אפיק שיקומי, רצוי להסתייע בעורך דין פלילי מיומן, שכן על בית המשפט לשקול שיקולים ציבוריים הכוללים הגנה על שלום וביטחון הציבור. לכן, הסתייעות בגזרי דין אחרים ודומים שניתנו, ניסיון ושכנוע, יכולים בוודאי לסייע לנאשם בשלב זה.
השלב השלישי הוא קביעת העונש בתוך המתחם שנקבע: לאחר שבית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם, ולאחר שבית המשפט קבע כי אם יש מקום לסטות ממתחם הענישה או לאו, עליו יהיה להכריע מהו העונש ההולם בתוך מתחם הענישה. זהו בעצם השלב הסופי, השורה התחתונה של שלב הטיעונים לעונש.
מהם השיקולים שבית המשפט שוקל במסגרת מתחם הענישה?
בשלב קביעת מתחם הענישה, יבחן בית המשפט נסיבות הקשורות לעצם ביצוע העבירה. כלומר, את התנהגות הנאשם בביצוע העבירה, היחס שלו לקורבן, מידת אכזריותו בזמן ביצוע העבירה, את הסיבות שגרמו לנאשם לבצע את העבירה, את מידת הפעילות שלו בביצוע העבירה (לדוגמא האם מדובר בנאשם שרק שימש כנהג או נאשם שנטל חלק פעיל בעבירה), את האופן שבו תכנן את העבירה, ועוד.
מהם השיקולים שבית המשפט שוקל בעת קביעת העונש בתוך מתחם הענישה?
הנסיבות שאותן יבחן בית המשפט בעת קביעת העונש בתוך מתחם הענישה, הן אינן נסיבות משפטיות, כפי שעל בית המשפט לבחון בשלב קביעת המתחם, אלא נסיבות אישיות המתייחסות לנאשם עצמו. כמו לדוגמא: האופן שבו העונש יפגע בנאשם, בעתידו ובמשפחתו. האופן שבו נטל הנאשם אחריות על העבירה, מאמצים שעשה הנאשם כדי לכפר על מעשיו, נסיבות אישיות נוספות ועוד. לבסוף, יקבע בית המשפט את העונש שיוטל על הנאשם, לאחר שקילת מכלול השיקולים שפורטו עד כה.
האם עורך דין פלילי יוכל לסייע לי?
הופעה בבית המשפט דורשת מיומנות וניסיון. שלב הטיעונים לעונש הוא שלב מכריע, כאשר בחלק ניכר מהמקרים, עשוי לפגוע בנאשם הרבה יותר מאשר עצם ההרשעה בפלילים. לכן, רק עורך דין פלילי מיומן עשוי להיות ההבדל בין קבלת עונש כבד, לעונש מקל יותר לרוב.