אנשים רבים משתמשים בסמים, בעיקר בסמים קלים ואם נפרט עוד יותר – בעיקר בקנאביס. הייחודי לתופעה הוא, שרוב המשתמשים הם אנשים רגילים מן היישוב, אשר המשפט הפלילי זר להם. אך מה הדין במקרה שבו אדם מן היישוב, נתפס מחזיק חומר החשוד כסם? לכאורה, מדובר בעבירה פלילית חמורה מאוד, לפי ספר החוקים של מדינת ישראל.
על כן, במאמר שלהלן, נסביר מהן עבירות סמים וכן מה ההבדל בין אחזקת סמים בכמות שמיועדת לשימוש עצמי, לכאורה, לבין אחזקת סמים שמיועדת לצרכי מסחר. עוד נציג עבירות נוספות שקבועות בחוק, בכל הנוגע לשימוש ואחזקה בסמים. כל זאת, לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:
איזה חוק מסדיר את עבירות הסמים?
כל עבירות הסמים במשפט הישראלי, קבועות בחוק אחד, אשר נקרא פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים"). פקודת הסמים קובעת מה נחשב בתור אחזקת סם, מהם העונשים לעבירות של אחזקה והפצת סם מסוכן וכן תיווך ומכירה של סמים מסוכנים ועוד. הדבר הייחודי בפקודת הסמים המסוכנים, הוא ברירת המחדל. למעשה, במדינת ישראל ברירת המחדל היא, כי אם סם קבוע בפקודת הסמים כסם מסוכן, הרי שהוא אסור. מנגד, אם סם לא קבוע בתור סם מסוכן בפקודת הסמים, הרי שהוא מותר.
הבה נדגים – ישנם כדורים שאנשים נוטלים להורדת חום, או נגד צינון. כדורים אלו – הם בעצם סמים, אך הם אינם סמים מסוכנים, הקבועים בפקודת הסמים ולכן הם מותרים. מצד שני, קנאביס, למרות שהוא מאוד נפוץ בקרב ישראלים רבים, מוגדר בתור סם מסוכן ולכן השימוש והאחזקה בו אסורים, אלא אם ניתן רישיון לכך.
אלו סמים מוגדרים כאסורים לפי פקודת הסמים?
כפי שציינו לעיל, הסמים שקבועים בתוספת לפקודת הסמים, הם סמים מסוכנים ולכן הם אסורים. למשל – קנאביס, קוקאין, חשיש, הרואין, אופיום והרשימה עוד ארוכה. אגב, מפעם לפעם הרשימה של הסמים המסוכנים מתעדכנת בהתאם לצורך הציבורי והבריאותי.
עבירות סמים – להלכה ולמעשה
חשוב להבחין בין שני סוגים של עבירות סמים, הקבועות בפקודת הסמים.
למעשה, יש להבחין בין אחזקה של סמים לשימוש עצמי, לבין אחזקה של סמים שלא לשימוש עצמי. אחזקה לשימוש עצמי, בניגוד לסברה רווחת, היא עבירה מאוד חמורה, שהעונש בגינה עשוי להגיע עד 3 שנות מאסר. עם זאת, כדי להכריע האם מדובר באחזקה לשימוש עצמי, יש לבחון את כמות הסם שנתפסה. בהתאם לפקודת הסמים והתוספת המגדירה את כלל הסמים המסוכנים, לכל סם מסוכן מוגדרת כמות, כאשר אחזקה הגדולה מהכמות הקבועה בתוספת, מוגדרת אוטומטית בתור אחזקה שלא לשימוש עצמי. מנגד, אחזקה של כמות הנמוכה מהמשקל המוגדר בתוספת לפקודת הסמים, היא אוטומטית אחזקה שנחשבת כאחזקה לשימוש עצמי.
הבה נדגים – קנאביס, שממנו מפיקים את המריחואנה, הוא סם מסוכן לפי התוספת לפקודת הסמים. אחזקה של קנאביס בכמות שגדולה מ-15 גרם, היא אחזקה שלא לשימוש עצמי. מנגד, אחזקה של כמות נמוכה יותר, היא אחזקה שמוכרת כאחזקה לשימוש עצמי. עם זאת, חשוב שנעיר, כי אפילו אם נתפס סם מסוכן בכמות הגדולה מהקבוע בתוספת, עדיין הנאשם יכול להוכיח, שמטרתו הייתה להחזיק ולהשתמש בסם המסוכן, לשימוש עצמי. עצם הכמות הגדולה, רק יוצרת כלפיו חשד, שאולי הסם יועד למטרות שלא לשימוש עצמי.
עבירות סמים נוספות:
לאחר שהבנו כיצד מבחינים בין אחזקת סמים לשימוש עצמי, לבין אחזקה שלא לשימוש עצמי, נוכל להציג סקירה של עבירות סמים נוספות, בהתאם לפקודת הסמים: אחזקה או שימוש בסם, גם לשימוש עצמי בשטח בית ספר, היא עבירה חמורה בת 5 שנות מאסר. גידול של סמים מסוכנים, ייצור והפקה שלהם, הם עבירות חמורות מאוד, שהעונש הנלווה להן עומד על 20 שנות מאסר. אחזקה של כלים לעישון או שימוש בסמים, גם היא עבירה פלילית והעונש בגינה עומד על 5 שנות מאסר. למעשה, בהתאם לפקודת הסמים, הכלי שמוגדר בפקודה ככלי שימוש שאסור, הוא "באנג". כך שגם אחזקה של "באנג" היא עבירה פלילית.
תיווך בעסקת סמים או הובלה של סמים מסוכנים או ייצוא או מסחר ואספקה של סמים, הן עבירות חמורות מאוד לפי פקודת הסמים והעונש בגינן עומד על 20 שנות מאסר. אגב, העבירה החמורה ביותר, היא הדחה של קטין לשימוש בסמים והעונש בגינה עומד על 25 שנות מאסר.
לסיכום
הגישה כלפי עבירות סמים, עשויה להיות מקלה או מחמירה. מצד אחד, אין למצות את הדין עם אדם שחטא בשימוש בכמות מזערית. מצד שני, עבירות סמים יכולות להיות חמורות ומזיקות, כמו למשל – הדחה של קטין, או סחר בסמים כימיים, שיכול להסב נזק ציבורי גדול. עם זאת, במידה ונעצרתם בחשד לביצוע עבירות סמים, כדאי לפנות לעורך דין פלילי.