עורכת דין פלילית

המשפט הפלילי בישראל מורכב ממספר שלבים: תחילתו היא בעצם התרחשותו של אירוע פלילי, או לעיתים אפילו במניעה של אירוע פלילי. בהמשך מתבצעים חקירה, מעצרים וכן הגשת כתב אישום. כאן מסתיים השלב הראשון של ההליך הפלילי. לאחר מכן מתחיל השלב השני של ההליך הפלילי: המשפט הפלילי מתחיל בהגשת כתב אישום, כאשר מתן הכרעת הדין וגזר הדין הם השלב המסיים, אך לא בהכרח, שכן לאחר הכרעת הדין, ישנה אפשרות לערער, ולעיתים גם מתקיים הליך של שחרור על תנאי בפני וועדת שחרורים. במאמר שלהלן נדון בשלבי ההליך הפלילי. נעיר כי המאמר נועד להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורכת דין פלילית בעלת ידע וניסיון.

אירוע פלילי:

כאמור, ההליך הפלילי מתחיל בעת התרחשותו של אירוע פלילי, עקב גילוי עבירה פלילית, או עקב תלונה על ביצוע עבירה פלילית. מהשלב הזה, תחל המשטרה בחקירה פלילית.

חקירה פלילית:

לאחר התרחשותו של אירוע פלילי, כגון שוד, גניבה או רצח וכיו"ב, המשטרה תחל בחקירה פלילית. במסגרת החקירה היא תזמן עדים למתן עדות, תעצור חשודים, תבצע האזנות סתר, תבקש צו לעיון במחשבים ועוד. במידה ונמצאו די ראיות, הרי שאלו תועברנה לידי הגוף התובע, שיבחן האם יש מקום להגיש כתב אישום פלילי.

מעצרים:

ישנם שני סוגי מעצר. האחד מעצר ימים – שהוא רלוונטי במסגרת חקירה. השני הוא מעצר עד תום ההליכים. האחרון רלוונטי רק כאשר מוגש כתב אישום נגד חשוד, שהופך לנאשם. במסגרת החקירה, המשטרה רשאית לבקש משופט, מעצר עד לתקופה של 15 ימים, לצרכי חקירה או הגנה על אחרים. במסגרת מעצר עד תום הליכים, המדינה רשאית לבקש מעצר עקב חומרת העבירה, או עקב רצון להגן על עדים או מתלוננים.

כתב אישום:

במידה והתביעה או הפרקליטות (בהתאם לחומרת העבירה) מצאו כי ישנן ראיות סבירות להרשעה, וכי קיים עניין ציבורי בהגשת כתב האישום, אזי יוגש כתב אישום לבית המשפט. עם הגשת כתב האישום מתחיל המשפט הפלילי. בתחילה תתבצע הקראה של כתב האישום בפני הנאשם. הוא יוכל לכפור באישומים, להודות באישומים, או לכפור חלקית. במידה והנאשם לא הודה בעובדות כתב האישום, יימשך המשפט הפלילי.

משפט פלילי:

לאחר הגשת כתב האישום והקראתו, התביעה – שהיא המדינה – תציג את ראיותיה באמצעות עדים. לאחר סיום פרשת התביעה, הנאשם יציג את ראיותיו, וכן יוכל להעיד בעצמו. לאחר סיום פרשת ההגנה, ישמיעו הצדדים את סיכומיהם בפני בית המשפט.

הכרעת דין וגזר דין:

עם סיום שמיעת הראיות בתיק הפלילי, בית המשפט יכריע את הדין. דהיינו – הוא יקבע וינמק האם הנאשם אשם או זכאי. אם נקבע כי הנאשם אשם, הרי שאז יתקיים דיון נוסף בחומרת עונשו של הנאשם. לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, בית המשפט יגזור את דינו של הנאשם, כלומר – ידון בחומרת העונש.

ערעור פלילי:

לאחר מתן הכרעת הדין וגזר הדין, המדינה רשאית להגיש ערעור על הכרעת הדין או על גזר הדין או על שניהם. כך גם הנאשם, שכבר הורשע – רשאי להגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין או רק על גזר הדין, למשל. מי שהורשע בבית משפט השלום, יכול לערער בפני בית המשפט המחוזי. מי שהורשע בבית המשפט המחוזי, רשאי לערער בזכות לבית המשפט העליון.

דיון בוועדת שחרורים:

כאשר אסיר מרצה מאסר בפועל, הוא זכאי לדיון בפני וועדת שחרורים, אשר תבחן האם ניתן לשחררו על תנאי, בתנאי שריצה שליש ממאסרו. כלומר, אם נגזרו על אסיר שלוש שנות מאסר, הרי שלאחר שנתיים, ניתן לשחררו על תנאי. בין היתר, הוועדה בוחנת את השתקמותו של האסיר, את פעילותו בכלא, את התנהגותו, וכן מקבלת חוות דעת מגורמים בשירות בתי הסוהר ועוד. במידה והוועדה הורתה על שחרור, הרי שהאסיר הוא עדיין אסיר על תנאי, והוא משוחרר סופית רק עם סיום ריצוי המאסר.

לסיכום:

במאמר זה הצגנו את שלבי ההליך הפלילי, החל משלב החקירה הפלילית עקב התרחשותו של אירוע פלילי, לרבות דיני המעצרים במדינת ישראל. כמו כן, הסברנו את שלבי המשפט הפלילי, שמתחיל בעת הגשת כתב אישום ומסתיים להלכה בעת מתן הכרעת דין וגזר דין. הסברנו שלמעשה ההליך הפלילי רק מסתיים לאחר דיון בערעור פלילי וכן בדיון בוועדת שחרורים, לעיתים שנים רבות לאחר ההרשעה הראשונה. נעיר כי כדאי להתייעץ עם עורכת דין פלילית בעת הצורך.