סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי), קובע כי הסמכות לעכב את ההליכים המשפטיים כנגד נאשם, נתונה בידי היועץ המשפטי לממשלה, אשר רשאי לעשות זאת לאחר הגשת כתב אישום כנגד נאשם ובטרם ניתנה הכרעת דין של בית המשפט, בעניינו של נאשם.
ככלל, השלב הראשוני בהליך הפלילי, הינו החקירה המתבצעת על ידי המשטרה. לאחר השלמת החקירה, מועבר התיק ליחידת התביעות המשטרתית או לפרקליטות המחוזית, שם יבחנו את האפשרות בדבר הגשת כתב אישום נגד החשוד. כתב אישום יוגש, במידה ואכן נמצאו ראיות סבירות להבטחת הרשעתו של הנאשם. לאחר הגשת כתב האישום, הופך הסטטוס המשפטי של החשוד, מסטטוס של חשוד, לסטטוס של נאשם. בכך מתחיל המשפט הפלילי נגד הנאשם.
לאחר הקדמה זו, נבהיר כי נושא מאמרנו הינו עיכוב הליכים במשפט הפלילי. נעסוק בחשיבותו של עיכוב ההליכים הפלילים וכן בפרוצדורה הנדרשת לשם קבלת אישור לעיכוב הליכים. כמו כן, נסביר את הדין הייחודי שחל על בקשה לעיכוב הליכים. כל זאת, נכתב לנוחיותכם, הקוראים/ות, אך אין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ של עורך דין מקצועי בתחום הפלילי.
מהי בקשה לעיכוב הליכים?
בקשה לעיכוב הליכים, היא בקשה שנאשם בהליך פלילי יכול להגיש ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שהאחרון יעכב את ההליך הפלילי בעניינו. למעשה, עיכוב של הליכים, מפסיק את ההליך הפלילי, כאשר האחרון יחודש, רק בהתקיימן של נסיבות מיוחדות ובכפוף להגבלות מבחינת לוח הזמנים, כפי שקבוע בדין.
הפרוצדורה לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים:
כאמור, סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי, מסדיר את הגשת הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, בדבר עיכוב הליכים למשפט הפלילי. התנאים הראשוניים המנחים לעניין הגשת הבקשה, הם: הוגש כתב אישום כנגד הנאשם וטרם ניתנה החלטת בית המשפט בתיק. מכאן, שהגשת הבקשה יכולה להיעשות בכל שלב בהליך הפלילי, בכפוף לתנאים האמורים.
תחילה, יבדוק סנגורו של הנאשם, את מכלול הנסיבות שבגינן כדאי יהיה להגיש בקשה לעיכוב ההליכים. כמו כן, ישנן מספר עילות משפטיות, שבגינן יכול הסנגור להגיש, בשם נאשם, את הבקשה. חלק מהעילות הן נסיבות אישיות, חומרת המעשה, היעדר עבר פלילי וזמן רב שעבר מביצוע העבירה. כמובן שרשימת הנסיבות שהצגנו, אינה רשימה מלאה. ככלל, בקשה לעיכוב הליכים, צריכה להיות מנומקת בכתב ורצוי שתכלול מגוון רב של אסמכתאות, המלמדות על נסיבותיו האישיות של המבקש.
חשיבותו של עיכוב ההליכים במשפט הפלילי:
חשיבות ההליך של עיכוב הליכים ובפרט – של החלטה אשר מורה על עיכוב הליכים, היא כי ברגע שניתנה החלטה שמורה על עיכוב הליכים מטעם היועץ המשפטי לממשלה, אזי כל ההליך המשפטי–הפלילי, המתקיים בענייניו של נאשם, מוקפא למעשה ולהלכה. כמו כן, עיכוב ההליכים הינו הליך משפטי בעל חשיבות רבה, שיכול להשפיע באופן ניכר על האפשרות לאי קיום ההליך הפלילי נגד הנאשם וכן על מצבו האישי.
כיצד נוהג היועץ המשפטי לממשלה בעת הגשת בקשה לעיכוב הליכים?
עם קבלת הבקשה לעיכוב הליכים עם כל המסמכים הרלוונטיים, יבחן היועץ המשפטי לממשלה, את הבקשה שבגינה מבוקש עיכוב הליכים בתיק. היועץ המשפטי יכול לדחות את הבקשה או לקבלה ולאשרה. נבהיר, כי במקרה של דחיית בקשה לעיכוב הליכים, הרי שאז, ההליך הפלילי יימשך כהוראות הדין. במידה והיועץ קיבל את הבקשה, הוא יהיה רשאי להוסיף הגבלות מסוימות וכן אזהרה בדבר האפשרות לחדש את ההליכים כנגד הנאשם, במידה והאחרון יימצא כחשוד בנוגע לעבירה אחרת, תוך זמן קצוב הקבוע בחוק.
נעיר שלאחר שההליך הפלילי עוכב פעם אחת, בהתאם להוראת היועץ המשפטי, ניתן יהיה לחדשו בתוך תקופה של שנה אחת בעבירות עוון (עבירה שהעונש בגינה נע בין שלושה חודשים לשלוש שנים) ותקופה של חמש שנים, בעבירות מסוג פשע (עבירה שהעונש בגינה עולה על שלוש שנים). עם זאת, בעבירה מסוג חטא (עבירה שהעונש בגינה עומד על עד שלושה חודשים), לא ניתן לחדש את ההליך, לאחר שהוא עוכב.
לסיכום:
את הבקשה לעיכוב הליכים יש להגיש רק כאשר אדם נאשם בהליך פלילי וכן – אין הגבלה על פרק הזמן במהלך ההליך הפלילי, שבו ניתן להגיש את הבקשה, למעט – שלב הכרעת הדין. עם זאת, דעתנו כעורכי דין פליליים: יש להשתדל להגיש את הבקשה מיד לאחר הגשת כתב האישום. לכן, במידה והנכם עומדים לפני הליך פלילי, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתחום הפלילי. עורך דין מקצועי יוכל לבחון אפשרות להגשת בקשה לעיכוב הליכים וכן יוכל לייעץ ולייצג אתכם באופן מקצועי ולעמוד על זכויותיכם.