חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 (להלן: "חוק השירות"), הינו החוק המחייב את אזרחי ותושבי ישראל, שמלאו להם 18 שנים, להתגייס לצבא הגנה לישראל. אי גיוס לצה"ל, ללא אישור המאפשר זאת, או גיוס ואי התייצבות לפעולה או לבסיס במהלך השירות הצבאי, מהווים עבירת "היעדרות משירות", או במילים אחרות – עריקות בצבא. על כך במאמר זה, שבו גם נסקור: מהו חוק השיפוט הצבאי, מהו מדרג העבירות של היעדרות משירות ומה הדין באשר לאי התייצבות לשירות, כאשר מדובר באדם שטרם התגייס לצה"ל.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עו"ד לענייני צבא.
חוק השיפוט הצבאי:
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1962 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"), הינו החוק המקנה סמכות שפיטה למערכת הצבאית. מערכת המשפט הצבאית שואבת את עקרונותיה ממערכת המשפט האזרחית הישראלית, אך היא מותאמת לארגון הצבאי שתחתיו היא נמצאת. חוק השיפוט הצבאי חל על מי שמתואר בסעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי, להלן: חייל בשירותו הצבאי, בין אם מדובר בחייל בשירות סדיר או בחייל שמגיע לשירות מכוח צו מילואים. כמו כן – חוק השיפוט הצבאי גם חל על חייל שעבר עבירה (בהתאם לסייגים) וכן על אדם אשר נמסר לו נשק מטעם הצבא (למשל – קציני ביטחון בישובים מבודדים או יישובי ספר) וגם על מי שנתון למשמורת הצבא (אסירים ועובדים בשירות הצבא, אזרחים עובדי צה"ל), שבוי מלחמה, מתנדבים במילואים.
הליך השפיטה הצבאית כולל שני חלקים שונים, שהם הדין המשמעתי והדין הפלילי. בדין המשמעתי, הסמכות לשפוט חייל בשל עבירה, שייכת ליחידה עצמה וזאת בעבירות קלות משקל. מנגד, בדין הפלילי הצבאי, ידונו בעבירות חמורות יותר, בבתי הדין הצבאיים.
היעדרות משירות – מנפקדות ועד עריקות:
סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי הוא הסעיף המגדיר את עבירת היעדרות משירות. עבירה זו יוצרת מדרג, בהתאם לזמן ההיעדרות. לפי מדרג זה נקבעת חומרת העבירה, כאשר עריקות היא הדרגה הגבוהה ביותר והיא נחשבת כעבירה חמורה ברשימת העבירות המופיעות בחוק השיפוט הצבאי. להלן, המדרג:
א. "נפקדות קצרה":
נפקדות קצרה היא למעשה היעדרות משירות עד 24 שעות. החייל נשאר בטיפול היחידה ולרוב יקבל עונש קל, או שום עונש. כל זכאויותיו המגיעות לו מטעם הצבא, ינוהלו ויתקבלו כרגיל, לדוגמא: תשלום משכורת צבאית כסדרה, טיפול רפואי מטעם הצבא ועוד.
ב. "נפקדות ארוכה":
מדובר בהיעדרות משירות החל מיום אחד ועד 21 ימים. גם במקרה זה, יישאר החייל בטיפול היחידה. מדובר בענישה משמעותית יותר, עד לכדי מאסר מטעם קצין שופט בתוך היחידה. החייל יהיה זכאי לטיפול רפואי מטעם הצבא, אך בגין הימים שבהם נפקד החייל, לא תשולם משכורת צבאית. מלבד זאת, את מספר הימים שבהם נעדר החייל, הוא יאלץ להשלים בסוף שירותו.
ג. "עריקות":
עריקות היא כאמור – עבירה של היעדרות משירות. עבירה זו ממוקמת בראש מדרג העבירות הללו והיא גם מוגדרת כעבירה של היעדרות של מעל 21 ימים ועד בכלל. במקרה כזה, יועבר החייל מכפיפות ליחידתו וטיפולה, אל טיפולה של המשטרה הצבאית ובתוכה, למדור עריקים. מי שמבצע עבירה של עריקות, לא יהיה זכאי לזכויות סוציאליות המגיעות לכלל החיילים, לדוגמא – לא תשולם משכורת צבאית בגין ימי ההיעדרות ואף לא יינתן לו שירות רפואי על ידי הצבא בעת עריקות של מעל 60 ימים. כמו כן, ימי ההיעדרות הללו לא ייחשבו כימי שירות ולכן יהיה צורך בהשלמתם בהמשך. חשוב לומר, כי עריקות מעל 75 ימים, תלווה בכתב אישום פלילי בבית דין צבאי.
מה דינו של מועמד לשירות ביטחון – בגין אי התייצבות לצווים?
מועמד לשירות ביטחון הוא מי שעומד בתנאיו של סעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי, אשר לא קיבל פטור משירות או התייצבות לצווי גיוס ומכאן שעליו להתייצב לשירות, בהתאם לצו הגיוס, שהוא הזימון המתקבל מצה"ל. הטיפול במי שלא התייצב, נעשה בהתאם למדרג עבירות "היעדרות משירות" והוא אינו שונה מהותית מחייל אשר גויס, כאשר יש סברה בציבור האומרת שמי שיעשה כן ומעוניין בשחרורו, יקדם זאת על ידי ביצוע המעשה.
סיכום:
עבירה של עריקות בצבא הינה עבירה בעלת השלכות רבות, במסגרת הצבאית ומחוצה לה, עד לכדי מאסר ממושך ורישום פלילי. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין צבאי. בשל היכרותו של עורך דין צבאי את מערכת המשפט הצבאית ואת ייחודיות המערכת והענישה בה וכן על סמך ניסיונו בייצוג במקרים דומים, הוא יוכל לסייע, בהתאם לנסיבות המקרה ולהפחית בענישה.