בלשון החוק, לצו הרחקה יש שני שמות. האחד הוא צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001. השני הוא צו למניעת אלימות במשפחה, לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. במאמר זה נסביר מה הדין בישראל לגבי צו הרחקה, מתי ניתן לבקש צו הרחקה, ומה המגבלות של צווי הרחקה. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין.
מהו בעצם צו הרחקה?
צו הרחקה כשמו כן הוא, צו שמבקש אדם אחד כלפי אדם אחר, אם הוא מוטרד או מותקף. לא פעם צווי הרחקה מתבקשים נגד שכן, שתוקף או מטריד או פוגע בהתנהלות חייכם. כמו כן, צווי הרחקה לא אחת מתבקשים נגד בן זוג או בת זוג לשעבר, בגין הטרדה או פגיעה בפרטיות. בנוסף, צו הרחקה לעיתים מתבקש בין אנשים במקום העבודה, אם האחד מטריד או מאיים או תוקף. כאמור, בישראל ישנם שני חוקים שמכוחם ניתן להוציא צווי הרחקה. בחלק הבא נסביר על כל אחד מהם.
החוק למניעת הטרדה מאיימת:
חוק זה עוסק בסיטואציות של צווי הרחקה בין זרים. מכוח החוק למניעת הטרדה, ניתן לעתור לקבלת צו הרחקה נגד אדם שמטריד, תוקף, מאיים, בולש או פוגע בפרטיותו של מבקש הצו.
ככלל, בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת, תוגש לבית משפט השלום, אך הוא יכול להתברר גם בבית המשפט לענייני משפחה בעת הצורך. כמו כן, כאשר מוגשת בקשה לצו הרחקה, יש לצרף את האסמכתאות, וגם להצהיר על הנסיבות. לרוב, בית המשפט יזמן את הצדדים לדיון מהיר בפניו, וכן הוא רשאי להורות על צו הרחקה במעמד צד אחד, שיוגבל למספר ימים עד לדיון בפניו. במידה והצדדים מתייצבים לדיון, הרי שבית המשפט ישמע את טענות הצדדים ויכריע לגבי הבקשה.
ככלל, צו הרחקה מוגבל בזמן לשלושה חודשים, עם אפשרות הארכה לתקופה של חצי שנה. במקרים מיוחדים בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לתקופה כוללת של שנתיים.
כמו כן, במסגרת החלטתו של בית המשפט על מתן צו הרחקה, השופט מוסמך גם להורות על הפקדת ערובה בקופת בית המשפט, וכן להורות על תפיסת נשק. לצד זאת, במידה ומוגשת בקשת סרק, הרי שבית המשפט רשאי לחייב את מבקש הצו בהוצאות משמעותיות.
החוק למניעת אלימות במשפחה:
החוק למניעת אלימות, הוא חוק דומה לחוק למניעת הטרדה מאיימת, כאשר הוא רלוונטי יותר לבני משפחה. הוא מותאם לסכסוכים בין בני משפחה. למשל, החוק למניעת אלימות מתייחס למקרים שבהם נדרש למצוא דיור חלופי לאחד הניצים בסכסוך.
ככלל, צו הרחקה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, יינתן בדומה לתנאים הנדרשים לצו הרחקה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת. כמו כן, סמכויות בית המשפט דומות מאוד לסמכויות שהזכרנו בכל הנוגע למניעת הטרדה מאיימת, גם מבחינת מניין הימים, וגם מבחינת סמכות בית המשפט לתפוס נשק, להטיל הוצאות ולהורות על הפקדת ערובה.
הפרה של צו הרחקה:
הפרה של צו הרחקה, יכולה להוות עבירה פלילית של הפרת צו שיפוטי. מדובר בעבירה ברת מאסר, ולכן מדובר בסנקציה מאוד משמעותית. אגב, חשוב להעיר כי לפי הדין, הסכמה של מבקש הצו להפרת הצו על ידי הצד השני, לא מהווה טענת הגנה.
צו הרחקה במסגרת הליכי מעצר:
חשוב לציין כי צו הרחקה יכול להינתן גם במסגרת מעצר. לקצין משטרה יש סמכות להורות על הרחקה של חשוד מאדם אחר או מאזור, בהתאם לתנאי שחרור ממעצר. גם בית המשפט, במסגרת הליכי מעצר ימים או מעצר עד תום ההליכים, רשאי להורות על הרחקה של חשוד ממתלונן או עדים פוטנציאלים. אלו צווי הרחקה שמהווים חלק מתנאי השחרור של חשוד בעבירה, ולא בצווי הרחקה לפי החוקים שהזכרנו לעיל.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בצווי הרחקה. הסברנו כי בישראל יש שני חוקים רלוונטיים לצווי הרחקה. האחד הוא החוק למניעת אלימות שהוא חוק ייעודי לבני משפחה, והשני הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת. הסברנו מה הדין לגבי הוצאת צו הרחקה, ומתי הוא יינתן. לצד זאת, גם הסברנו מה הדין של הפרת צו הרחקה, ומהו צו הרחקה מכוח הליכי מעצר.