אלימות במשפחה היא מעשה חמור ובעל השפעה עצומה, בהתחשב בעובדה שהמשפחה נתפסת כמקום הבטוח והמוגן שלנו, אשר אמור להעניק לנו בטחון וכוח. אך לא פעם מתברר בדיעבד, שתלונה על אלימות במשפחה ואף אלימות קשה, היא לא יותר מתלונת שווא. דהיינו, תלונה על מעשים שלא היו ולא נבראו. מכאן, שתלונת שווא היא מעשה חמור.
מאמר זה יעסוק במאפיינים של תלונות שווא. בין היתר, נציג מספר עצות כלליות לגבי האפשרויות שעומדות בפני אדם שהוגשה נגדו תלונת שווא בשל אלימות במשפחה וכל זאת לנוחיותכם/ן גולשים וגולשות יקרים/ות:
מהי תלונת שווא?
מדובר בתלונה שמוגשת למשטרה בגין עבירה שלא נעשתה או בגין מקרה שהתרחש אך סילפו את העובדות שלו. הבה נמחיש מהן תלונות שווא: פלונית טענה כי בעלה היכה אותה, אך התברר כי התלונה מקורה בשקר וכזב או שהיא ניסתה לדחוף את בעלה והוא התגונן מפניה. כמובן שבמקרה האחרון, יהיה לבעל קשה להוכיח שזוהי תלונת שווא, מכיוון שהנטייה היא להאמין לצד ה"חלש" יותר. זה מה שקורה כאשר מוגשת תלונת שווא עם סילוף העובדות. דוגמא אחרת, היא סיטואציה שבה פלונית מתלוננת על בן זוגה שאיים עליה, אך גם כאן – לא היו איומים, אלא רק דרישות לגיטימיות וסבירות. כלומר, תלונת שווא היא תלונה שמקורה שקרי, או לכל הפחות – נטילת עובדות שיש להן בסיס וסילופן במודע.
הגשת תלונת שווא היא עבירה פלילית בפני עצמה וזאת בשל שתי סיבות: הראשונה היא מסירת מידע כוזב לאנשי חוק לפי סעיף 243 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק"). העונש בגין עבירה זו הינו 3 שנות מאסר. בנוסף, מדובר בעבירה של בידוי ראיות, שמוסדרת בסעיף 238 לחוק והעונש במקרה כזה, עומד על 5 שנות מאסר. מי שהוגשה נגדו תלונת שווא, יכול להגיש תלונה אזרחית כנגד המעליל בגין תביעת לשון הרע.
עם זאת, הקושי במקרים של תלונות שווא, הוא שמאוד קשה למצוא דרך להוכיח כי אכן מדובר בתלונת שווא. הסיבה לכך היא כי אלימות במשפחה מתרחשת בין "ארבע קירות" ולא בכל המקרים ישנם עדים כמו ילדים או שכנים. לכן, נוצר מצב שבו הגרסאות סותרות, דהיינו – "מילה כנגד מילה" וכאמור, הנטייה של בני אדם, לרבות חוקרי המשטרה, היא בדרך כלל לבכר את גרסת הצד החלש יותר – נשים או ילדים.
מהם המקרים שבהם מוגשים תלונות שווא?
לעיתים מוגשות תלונות שווא במסגרת התא המשפחתי. מדובר במקרים מעטים וחשוב מאוד להדגיש זאת. לפי דיווחים ומחקרים, נראה כי לרוב נוהגים להגיש תלונות שווא במסגרת הליך הגירושין. במקרים אלו, הצד אשר מגיש תלונת שווא, עושה זאת כדי לפגוע בשמו הטוב של הצד השני ובאמצעות כך, לזכות בתנאים טובים יותר במסגרת חלוקת רכוש וכן ליהנות מהסדרי ראיה נוחים יותר, או לפגוע בהסדרי הראיה של הצד השני. כמו כן, ישנם מצבים שבהם מוגשת תלונת שווא, גם כן במסגרת גירושין, עקב בגידה, שהובילה לרצון לנקום בצד השני.
מה ניתן לעשות כאשר מוגשת תלונת שווא?
במקרה שבו חלילה הוגשה נגדכם תלונת שווא, יש לנסות לפעול באופן מידי בכדי להוכיח שמדובר בתלונת סרק, הואיל ואחרת, אתם בקלות יכולים למצוא את עצמכם מואשמים בבית המשפט, בגין עבירה שלא ביצעתם. לכן קיבצנו שלוש עצות מועילות, לאופן שבו כדאי להתנהל במקרה של תלונת שווא, כדלקמן:
לפנות לייעוץ משפטי – ברגע שנודע לך על תלונה שהוגשה, יש לפנות מיד לעורך דין מומחה בתחום, שזוהי גם זכותך בתור חשוד. לא פעם, יעוץ נכון ומקצועי עשוי להכריע האם יוגש כתב אישום או שישחררו אותך מתחנת המשטרה לדרכך וכן יסגרו את התיק.
איסוף ראיות – כל דבר שעלול לשמש לטובתך, יש לאסוף ולהשאיר ברשותך למקרה הצורך. מנגד, יש להיזהר משיבוש הליכי חקירה.
הגשת תלונות – כאמור, ניתן להגיש גם תביעה אזרחית בגין לשון הרע וכן תלונה לפי החוק הפלילי בשל תלונת שווא.
לסיכום
תלונת שווא בגין אלימות במשפחה היא מעשה לא מוסרי, אשר יכול לפגוע קשות בכל אדם. כמו כן, תלונות שווא, לצערנו הרב, פוגעות גם באוכלוסייה שבאמת סובלת מאלימות ובכלל זה בנשים שסובלות מאלימות. עם זאת, גם אם הוגשה נגדכם תלונת שווא, יש כלים להתמודד עמה, כפי שפירטנו במאמר זה.
חשוב לציין כי מאמר זה אינו מחליף ייעוץ משפטי ובמצב של תלונת שווא יש לפנות לעורך דין מומחה ולא לטפל בה לבד.