דיני המעצרים מורכבים משני סוגים של מעצר. האחד הוא המעצר עד לתום ההליך הפלילי. השני, השכיח יותר, הוא מעצר הימים, שתכליתו היא לא בהכרח מניעתית, אלא חקירתית. מהו בעצם מעצר ימים? מתי מותר לעצור אדם למספר ימים? ולמי הסמכות להורות כן? על כל אלו, במאמר שלהלן.
מהן העילות למעצר ימים?
מעצר מתבצע לרוב ע"י איש חוק (לרוב- שוטר למרות שהחוק מקנה סמכויות גם למאבטחים ולעוד סוגים של אנשי ביטחון). רוב המעצרים נעשים עקב חשד לביצוע עבירה פלילית מסוימת או לצורך קיום חקירה פלילית. השלב הבא לאחר המעצר הוא החקירה. אך סמכות איש המשטרה מוגבלת, שכן שוטר רשאי לעצור אדם רק לפרק זמן של 24 שעות, שזהו פרק זמן שלא תמיד מספיק לעריכת חקירה ממצה. כמו כן, לא אחת חשודים נעצרים גם תוך כדי ביצוע עבירה, ואף תוך כדי ביצוע עבירה חמורה, מה שמצריך הרחקה מהציבור בשל הסכנה שאותם חשודים מהווים או עשויים להוות לעיתים. לכן, לאחר המעצר, יש צורך לרוב בהבאת חשוד בפני שופט, שיורה על הארכת מעצר לתקופה ארוכה יותר.
הדיון בהארכת מעצר של חשוד, ייערך בבית משפט השלום, כאשר לשופט בבית המשפט סמכות לעצור חשוד רק אם מצא כי קיים יסוד סביר לחשד שהחשוד עבר עבירה, ורק אם מתקיימת אחת מעילות המעצר הקבועות בחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996. עילות המעצר הן: אם קיים חשד ששחרור החשוד יכול להביא לשיבוש הליכי החקירה בעניינו, אם קיים יסוד סביר לפיו שחרור החשוד יסכן את ביטחון הציבור, או את ביטחונו של מתלונן או קורבן עבירה. עם זאת, החוק מחייב את בית המשפט, לבחון האם אפשר להשיג את תכלית החקירה, תוך שחרור בתנאים מגבילים.
אם בית המשפט יכול לשחרר אותי תוך הטלת הגבלות?
כאמור, החוק מחייב את בית המשפט לבחון תמיד אפשרות לשחרר חשוד ממעצר ימים, תוך הטלת הגבלות. כך שככל שבית המשפט מצא כי יש לשחרר חשוד ממעצר, הוא רשאי להטיל עליו הגבלות לשם כך, כמו לדוגמא: לחתום על ערבות עצמית, או לחייב חתימה של ערב שהוא צד שלישי, וכן הוא רשאי להורות לחשוד להפקיד נשק ככל שיש ברשותו, או להפקיד ערובה כספית ממשית, ועוד.
כמה זמן אדם יכול להיות עצור לפני שהוגש נגדו כתב אישום?
החוק מקנה לבית המשפט סמכות להורות על מעצר של חשוד, בטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד לתקופה של 15 ימים. לאחר חלוף אותם ימים, ככל שמוגשת בקשה נוספת, יכול בית המשפט להורות על מעצר נוסף של 15 ימים בלבד. מעבר לכך, לבית המשפט אין סמכות להאריך את מעצרו של חשוד (למעט חריגים נדירים שלא יורחבו במאמר זה), ככל שלא הוגש נגדו כתב אישום.
כיצד מתנהל דיון בהארכת מעצר?
דיונים בהארכת מעצר ימים, נערכים כאמור בבית משפט השלום, שבמסגרתם החשוד יכול להיות מיוצג ע"י עורך דין. המשטרה, שהיא זו שמבקשת את בקשת המעצר מיוצגת ע"י נציג מטעמה. לרוב נציג המשטרה נחקר ע"י סנגורו של החשוד, ולאחר מכן, הצדדים מסכמים את טענותיהם בפני בית המשפט. יודגש, כי בשלב מעצר הימים, הנאשם או סנגורו טרם יכולים להיחשף לחומר הראיות, ולמעשה כל מה שמצוי בידו של הנאשם או סנגורו, הוא בקשת המעצר שכוללת את סעיף העבירה בה חשוד העצור, את שעת המעצר, ואת פרטי החשוד (או החשודים ככל שנעצרו מספר חשודים יחדיו). לרוב, עורכי דין פליליים רבים טוענים שבמסגרת מעצר הימים, הסניגור בעצם "מגשש באפילה" שאין למעט גרסת הלקוח, אין לסניגור כלים בשלב זה כדי לסייע יתר על המידה ללקוח. אך עדיין, סיוע של עורך דין פלילי בשלב מעצר הימים, לא יסולא בפז והוא נחוץ מאוד לחשוד המצוי במעצר.
האם ניתן להגיש ערעור על החלטת מעצר?
ככל שבית המשפט הורה על מעצר החשוד, יכול האחרון להגיש "ערר" על החלטת המעצר, לערכאה הגבוהה יותר, שהיא בית המשפט המחוזי. על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין המעצר, קיימת לחשוד זכות לערור ברשות לבית המשפט העליון.
יודגש, כי גם המדינה יכול לערור על החלטת מעצר, וכן החשוד יכול לערור לא רק אם בית המשפט הורה על מעצר, אלא גם על תנאי שחרור. כמו למשל, אם בית המשפט הורה על שחרור בכפוף להפקדת עירבון כספי, החשוד יכול לערור על גובה העירבון ובכלל זה על עצם הטלת העירבון או כל תנאי ערובה.
האם דיון במעצר ימים נערך בנוכחות החשוד?
התשובה היא בחיוב, לחשוד הזכות ואף החובה להיות נוכח בדיון מעצרו, ועל המשטרה לדאוג להבאת החשוד לדיון. בעבר, הייתה אפשרות לערוך דיוני מעצר באמצעות "היוועדות חזותית" בהסכמת חשוד, כיום האפשרות הזו כבר לא קיימת.