ההלכה היהודית קובעת כי "אין אדם משים עצמו רשע". הרציונל העומד מאחורי המשפט הוא שאדם לא מפליל את עצמו כך סתם ללא הצדקה. הגישה המתוארת במשפט המצוטט רלוונטית גם כיום, ולכן גם במשפט הישראלי המודרני קיים כלל משפטי שנועד להגן על כל אדם מפני הפללה עצמית. זו על רגל אחת, הזכות להימנע מהפללה עצמית. מהי הזכות הזו? היכן היא קבועה, ומדוע היא חשובה כל כך?
על כך, במאמר שלהלן.
מהי הזכות להימנע מהפללה עצמית?
הזכות להימנע מהפללה עצמית היא בעצם זכות שמוקנית לכל אדם שלא למסור פרטים הנוגעים לעבירה שביצע או נטל בה חלק, אשר יוכלו להעמידו בסכנת העמדה לדין פלילי. אומנם, החוק מחייב כל אדם להשיב נכונה לשאלות שהוא נשאל ע"י איש משטרה מוסמך, אך גם החוק קובע מפורשות שאדם לא חייב להשיב לשאלה שנשאלת ע"י איש משטרה, אם התשובה תעמידו בסכנה.
גם במסגרת ההליך המשפטי, קובעת פקודת הראיות, [נוסח חדש], התש"ל- 1971 כי במסגרת עדות בבית המשפט, אדם לא חייב למסור ראיה (בין אם בהליך פלילי וגם בין אם בהליך אזרחי) אם הראיה כוללת הודאה כלשהי בעבירה או יסוד מיסודות של עבירה בה היה מעורב אותו אדם.
מהו הרציונל העומד מאחורי הזכות שלא להפליל את עצמך?
אנו חיים בחברה מודרנית, והתפיסה שהייתה נכונה גם למשפט הקדום, נכונה גם למשפט המודרני. התפיסה המשפטית הבריאה ביותר היא שהמדינה שהיא הגוף החזק והחוקר, היא שצריכה למצוא ראיות להוכחת אשמה של חשוד בעבירה, ולא החשוד הוא שצריך למסור ראיות שתוכלנה להפלילו.
בכלל, הודאה של חשוד בעבירה היא תמיד חשודה, משום שבני אדם באופן טבעי יימנעו מלמסור פרטים (בכל תחום בחייהם) שיוכלו לפגוע בהם, לרבות ובוודאי לא כאשר מדובר בביצוע של עבירה פלילית. לכן, המחוקק יצא מנקודת מוצא נכונה, שלכל אדם יש זכות להימנע מלהפליל את עצמו.
האם הימנעות מהפללה עצמית יכולה לסכן אותי?
כדי להשיב לשאלה יש להבחין בין מספר סיטואציות, כדלקמן:
- אדם שבוחר לשתוק לגמרי בחקירה משטרתית, אומנם מנצל את "זכות השתיקה", אך ניצול הזכות יכולה לחזק את ראיות התביעה, ככל שיוגש נגדו כתב אישום. שכן אז ההנחה היא שהימנעות ממסירת גרסה בכלל, והימנעות מלשתף פעולה עם רשויות החקירה, מעידה על כך שהחשוד מסתיר דבר מה.
- אדם שנמנע מלהעיד בבית המשפט בהליך פלילי (כאשר אותו אדם הוא הנאשם בעבירה), הימנעותו מלהעיד מחזקת גם היא את ראיות התביעה. זאת בדיוק מאותה הנחה, שהעובדה שאדם נמנע מלמסור עדות, מראה שכנראה יש לו מה להסתיר.
- אדם שמציג גרסה במסגרת חקירת המשטרה, או במסגרת עדות, אך נמנע מפורשות מלמסור גרסה לגבי ממצאים שיכולים להפליל אותו, עשוי להיפגע באמינותו בחלק מהמקרים, אך לא תמיד הימנעותו תשמש לרעתו. כך לדוגמא, אם אדם נחקר על עבירה מסוימת, ומואשם בעבירה מסוימת, העובדה שהוא סירב להשיב לשאלות השוטרים לגבי עבירה אחרת, לא תפגע בו בהמשך. אך חשוב להדגיש שכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
- אדם שנעצר והובא לתחנת המשטרה, ובטרם החקירה סירב להשיב לשאלות החוקרים, עד אשר יקבל ייעוץ משפטי. לא אמורה שתיקתו לפגוע בו בהמשך הדרך. זאת משום שלא מדובר במקרה "קלאסי" של הימנעות משיתוף פעולה, אלא בפעולה רצויה מטעם החשוד. גם בתי המשפט מכירים בזכותו של כל חשוד לקבל ייעוץ משפטי. יותר מכך, מניעה של ייעוץ משפטי בשלב החקירה, עשויה לפגוע בהליך הפלילי בכללותו.
אם אני נחקר בתחנת משטרה- מה כדאי לי לעשות?
חשוב אומנם לזכור את הכלל לפיו לכל אדם יש זכות להימנע מהפללה עצמית. אך הלכה לחוד, ומעשה לחוד. אין ספק שאדם הנחקר בתחנת המשטרה לאחר מעצר בחשד לביצוע עבירה פלילית, יחשוש, וייתכן כי המצב הנפשי הקשה בו הוא יהיה שרוי, יפגע בו. לכן, חשוב לזכור שאם נעצרת ואתה עומד לפני חקירה, יש לפעול כדלקמן:
- לבקש להתייעץ באופן מיידי עם עורך דין, וככל שאין אפשרות פיזית, לקבל ייעוץ טלפוני. חוקר המשטרה חייב לאפשר זאת.
- לשמור על זכות השתיקה עד אשר קיבלת ייעוץ משפטי. העובדה שאתה מסרב להיחקר עד לקבלת ייעוץ משפטי, לא תפגע בך לרוב, וגם אם כן, הפגיעה תהיה מינורית, לעומת הפגיעה שתיגרם לך אם תיגש לחקירה ללא ייעוץ משפטי הולם. אז הפגיעה יכולה להיות הרת אסון.
- יש להימנע מלשוחח עם שוטרים על האירוע, גם אם אין מדובר בחקירה פורמאלית אלא בשיחת חולין. כל דבר שחשוד מספר לאיש חוק, יירשם בזיכרון דברים. אותם זיכרונות דברים מוצגים בהמשך כראיות בבית המשפט, בתור אמרות שנאמרו ע"י החשוד.