מעצר עד תום ההליכים

כאשר מוגש כתב אישום נגד אדם בגין עבירה פלילית, עדיין עומדת לרשותו חזקת החפות, שכן הוא עדיין לא הורשע בפלילים אלא עדיין בבחינת "נאשם". לכן, כאשר מבוקש לעצור אדם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, קיים קושי מוסרי ומשפטי מובנה, משום שמדובר בעצם במעצר של אדם שעדיין לא הורשע בפלילים. לכן, בכל הנוגע למעצר עד לתום ההליכים, החוק מורכב ממספר איזונים ובלמים, כפי שיתואר במאמר הבא.

מתי אפשר לבקש לעצור חשוד עד לתום ההליכים המשפטיים?

החוק המסדיר את דיני המעצרים ובכלל את הדין החל על מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים הוא חוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה ומעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק"). החוק קובע כי בקשה למעצר עד לתום ההליכים ניתן לבקש רק כאשר הוגש כתב אישום נגד החשוד.

עם הגשת כתב אישום, עומדת לבית המשפט סמכות להורות על מעצר עד לתום ההליכים בנסיבות הבאות, הקבועות בסעיף 21 לחוק:

1. קיים חשש ששחרור החשוד יביא לשיבוש הליכי משפט או יאפשר לחשוד להתחמק או לברוח ממשפטו.
2. אם יש חשש ממשי ששחרור החשוד יביא לפגיעה בביטחון הקורבן או הציבור או המדינה.
3. כאשר החשוד מואשם בעבירות החמורות הללו: עבירות המתה (רצח או הריגה), ריגול, עבירות ביטחוניות, עבירות של סחר בסמים, עבירות אלימות קשות כגון: תקיפה חמורה של בת זוג, תקיפה בנשק חם או קר.
4. אם בית המשפט הורה בעבר (בגין אותו מעצר) על שחרור החשוד בכפוף למתן ערבות, כגון: הפקדה כספית, והחשוד לא מילא אחרי תנאי הערבות, לבית המשפט סמכות להורות על מעצרו.

מה בית המשפט צריך לשקול במסגרת בקשה למעצר עד לתום ההליכים?

במסגרת דיון בבקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים, בית המשפט יכול להורות על מעצר עד לתום ההליכים לאחר שבחן את האלמנטים הבאים:

קיימות ראיות לכאורה נגד החשוד: מעצר עד לתום ההליכים לא יכול להתבצע כאשר אין ראיות לכאורה, המראות כי קיים סיכוי גבוה מאוד שהנאשם אכן עבר את העבירה הפלילית בה הוא הואשם. עתה, חשוב להדגיש "שראיות לכאורה" הן ראיות שעיון בהן בשלב המקדמי, מעיד על אפשרות סבירה ביותר לפיה ניתן יהיה להרשיע את הנאשם על סמך הראיות "הגולמיות" שקיימות בתיק הפלילי, אך המדובר בראיות שמצויות "על הנייר" ומבלי שנשמע התיק הפלילי לגופו (שם התמונה תמיד יכולה "להתהפך").

אין אפשרות מתונה יותר לפקח על הנאשם אלא במעצר: במסגרת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, בית המשפט תמיד חייב לבחון "חלופת מעצר". כלומר, יש לבחון האם בנסיבות המקרה הנדון, יש אפשרות לשחרר את החשוד למעצר בית, או תוך הפקדת ערובה, ועוד. יוער כי כל מקרה נבחן לגופו, ואכן ישנם מקרים רבים שבהם אין אפשרות כזו, בין היתר בשל חשש לשיבוש הליכי משפט, פגיעה בקורבן ועוד.

הנאשם מיוצג ע"י עורך דין: בית המשפט לא יורה על מעצר עד לתום ההליכים אם החשוד לא מיוצג ע"י עורך דין. עם זאת, ככל שהחשוד הבהיר שהוא לא מעוניין להיות מיוצג ע"י עו"ד, אז בית המשפט יידון בבקשה. כמו כן, על בית המשפט מוטלת חובה למנות לנאשם סניגור ציבורי כאשר אין לנאשם ייצוג משפטי פרטי, אלא אם סירב לכך בעצמו.

עד מתי אפשר לעצור עד לתום ההליכים?

מעצר עד לתום ההליכים יהיה עד למתן פסק דין בהליך הפלילי או עד תשעה חודשים. לאחר מכן, יש להגיש בקשה לבית המשפט העליון, אשר בסמכותו להאריך את תקופת המעצר בשלושה חודשים, ולאחר מכן אף לתקופה של חצי שנה.

האם אפשר לערער על החלטת בית המשפט?

התשובה היא בחיוב, על החלטת בית המשפט לעצור עד לתום ההליכים חשוד, ניתן להגיש ערר לערכאה הגבוהה יותר. ככל שמדובר בהחלטה של בית משפט השלום אפשר להגיש ערר בזכות לבית המשפט המחוזי. אם בית המשפט מחוזי הורה על מעצר, אפשר לערור לבית המשפט העליון. דיון בערר ייערך בפני שופט אחד.

בנוסף, במסגרת מעצר עד תום ההליכים, אפשר בכל עת להגיש לבית המשפט בקשה לעיון נוסף בהחלטת המעצר, זאת כאשר מתרחש שינוי בנסיבות, כגון: קיימת חולשה בראיות כפי שעולה בתיק העיקרי, שינוי נסיבות בריאותיות ועוד. גם על החלטה בבקשה לעיון נוסף, אפשר לערור.

אם הוגש נגדי כתב אישום שבוטל לאחר מכן?

כאמור, מעצר עד תום ההליכים הוא רלוונטי רק מהרגע שבו הוגש כתב אישום. מכאן, שביטול כתב אישום, גורר באופן אוטומטי להפסקת המעצר, שהרי אז אין כל סיבה ואין כל עילה להותיר את העצור מאחורי סורג ובריח.

עם זאת, לעיתים נשאלת השאלה מה קורה כאשר כתב אישום מורכב ממספר אישומים, אז יכול להיות שבמהלך או לקראת המשפט חלק מהאישומים יתבטלו. במקרה כזה, יש אפשרות להגיש בקשה לעיון מחדש בתנאי המעצר או בעצם המעצר, כפי שהוסבר לעיל. שהרי ביטול כתב אישום, באופן חלקי, עשוי להפחית ממידת המסוכנות ומכוחה של עילת המעצר שבגינה נעצר החשוד מלכתחילה.